<h1>סמ"ג לאוין סימן ק"י</h1>
<h2>דף כא.</h2>
בפרק שני דיבמות ובירושלמי (פ"ב ה"ד) מסקינן, שיש נשים אחרות שהן אסורות מפי הקבלה ואסורות מדברי סופרים לעשות גדר לעריות והם הנקראות שניות מפני שהן שניות לעריות וכל אחת מהן נקראת שנייה, ועשרים נשים הן ואלו הן, א אם אמו וזו אין לה הפסק אפילו אם אם אם עד למעלה [למעלה] אסורה, ב והיא בירושלמי (שם), ואם אבי אמו בלבד, ג ואם אביו וזו אין לו הפסק אפילו אם אם אם אביו עד למעלה אסורה, ד והיא בירושלמי (שם), ואם אבי אביו בלבד, ה ואשת אבי אביו וזו אין לו הפסק אפילו אשת יעקב אסורה על אחד ממנו, ו אשת אבי אמו בלבד, ז ואשת אחי האב מן האם בלבד, ח ואשת אחי האם בין מן האב בין מן האם (אין לו הפסק) [ואשת אחי האם מן האב בלבד, אשת אחי האם מן האם אין לה הפסק], ט וכלת בנו וזו אין לה הפסק אפילו כלת בן בן [בן] בנו עד סוף העולם אסורה, י וכלת בתו בלבד, יא ובת בת בנו בלבד, יב ובת בן בנו בלבד, יג ובת בת בתו בלבד, יד ובת בן בתו בלבד, טו ובן בת בן אשתו בלבד, יו ובת בת בת אשתו בלבד, יז ואם אם אבי אשתו בלבד, יח ואם אב אבי אשתו בלבד, יט ואם אם אם אשתו בלבד, כ ואם אב אם אשתו בלבד (ע"פ רמב"ם אישות פ"א הל' ו' ע"ש), זה שכתבנו באבות אבות אשתו בלבד, [ו]שיש להן הפסק וכן בבת בת בתו ובת בת בנו וכן בבת בת בתה ובת בת בנה שיש להן הפסק זהו לדברי ר"ח ור"מ, שפוסקין דכל תיקו מדברי סופרים לקולא שהיא בעיא שם (כ"ב א') ולא איפשיטא אם יש להן הפסק או אין להן הפסק, ונחלקו עליהן גדולים (יראים סי' י"ב) ואומרים דכל תיקו דאיסורא לחומרא ואין להן הפסק.
<h2>דף מ:</h2>
מסקינן בפרק החולץ שאיסור אחות גרושה מדברי תורה ואיסור אחות חלוצה מדברי סופרים. וכללו של דבר כל [ה]קרובות האסורות באשתו גרושה אסורות ביבמתו החלוצה. וכן אומר שם (מ"א א') שאסור ליבם לישא קרובת זקוקתו עד שייבם אחד מאחיו לה או יחלוץ ותסור זיקתו מעליה (ע"פ רמב"ם יבום פ"א הל' י"ד) וכל זה מדברי סופרים.
<h2>דף נד:</h2>
אשת אחי אביו לאחר מיתת דודו מניין, שכתוב בפרשת אחרי מות (ויקרא י"ח י"ד) ערות אחי אביך לא תגלה (ו)אל אשתו לא תקרב דודתך היא, ועונש כרת מונכרתו הנפשות העושות וגם עונש ערירי[ם] יש שם שנאמר בפרשת קדושים (ויקרא כ' כ') ואיש אשר ישכב את דודתו ערות דודו גלה ערירים ימותו, ודורש שם נאמר כאן ערות דודו גלה ונאמר להלן (ויקרא כ"ה מ"ט) או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם והתם מנלן אמר קרא אחד ממשפחתו יגאלנו ומשפחת אב [דווקא] קרויה משפחה (דווקא) ולא משפחת האם שנאמר למשפחותם לבית אבותם (ע"פ יראים סי' כ"ה).
<h2>דף צז.</h2>
וכן צוו חכמים בפרק נושאין על האנוסה שהנטען על האשה [מפני] (מ)עבירה אסור לישא אמה ובתה ואחותה ואם אמה ואם אביה ובת בתה ובת בנה והטעם [הוא] מפני שהנטענת רגילה עם כל אלו ויבא לידי קלקול.
